<h1>סמ"ג לאוין סימן רצ"ז</h1>
<h2>דף יא:</h2>
כל הלוים מוזהרין על עבודת המזבח שנאמר אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו לא יקרבו לעבודה אבל ליגע מותרין (רמב"ם כלי המקדש פ"ג הל' ט'). וכשם שהלוים מוזהרין שלא לעבוד עבודת כהנים כך הכהנים מוזהרים שלא לעבוד עבודת הלוים שנאמר גם הם גם אתם, וכן הלוים מוזהרין שלא יעשה אחד במלאכת חבירו שלא יסייע המשורר לשוער ולא השוער למשורר שנאמר איש איש על עבודתו ואל משאו (שם הל' י'), ותניא בפרק אין נערכין גם הם גם אתם הם בשלכם ואתם בשלהם במיתה הם בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה, אמר אביי נקיטינן משורר ומשוער בשל חבירו במיתה שנאמר (במדבר ג' ל"ח) והחונים לפני המשכן קדמה וגומר וכתיב והזר הקרב יומת מאי זר אילימא זר ממש הא כתיב חדא זימנא אלא לאו זר (מאותו) [דאותה] עבודה, מיתיבי משורר ששער ושוער ששרר אינו במיתה אלא באזהרה, ומתרץ תנאי היא ודוחה שם ודילמא דכולי עלמא באזהרה, ודומה שנדחו שם דברי אביי מאחר שאינו מתרץ כלום, ורבינו משה כתב (שם הל' י"א ע"ש כס"מ) כאביי, ועוד כתב שכהן שעובד עבודת לוי אינו במיתה אלא בלא תעשה כברייתא אחרת אשר שם.
